"תשמרו על קשר…": פרשת מטות \\ הרב אפרים אפשטיין • האזינו

    הרב אפרים אפשטיין No Comments on "תשמרו על קשר…": פרשת מטות \\ הרב אפרים אפשטיין • האזינו

    "כאשר כלי העבודה היחיד שיש לך בארגז הכלים הוא פטיש, כל העולם נראה לך כמו מסמרים" | פנינים לפרשת השבוע מאת הרב אפרים אפשטיין, באדיבות ארגון "ערכים"

    צילום: מרצי ערכים
    16:10
    02.05.24
    קובי פינקלר No Comments on שבועיים לאחר ליל הניסים: צה"ל פינה שרידי טיל איראני

    התכניות האחרונות

    ארכיון תוכניות

    פוסטים אחרונים

    תגיות

    לפני שבועיים התקיים סמינר מתמודדים ע"י ארגון "ערכים", ואף אני זכיתי לתרום שם את חלקי.

    שלושה ימים של הרצאות במגוון נושאים כשהמכנה המשותף בינהם הוא ארגז כלים אפקטיבי להורים שמאותגרים עם "ילדים מתמודדים".
    כבר אמר פעם מישהו,
    "שכאשר כלי העבודה היחיד שיש לך בארגז הכלים הוא פטיש,כל העולם נראה לך כמו מסמרים".
    ישנם כלים נהדרים שאפשר לעבוד איתם במסע המאתגר עם אותם נערים.

    את אותם שלושת הימים פתח הרב רוטנר מנהל המחלקה שמרכז תחתיו את כל הנושא של נוער מתמודד.
    בדבריו הוא הזכיר את דברי "בעל הטורים" על מה שאומר יהודה ליוסף כאשר מבקש לשחרר את בנימין ולהחזירו לאביו,
    "איך אעלה אל אבי והנער איננו איתי ונפשו קשורה בנפשו".
    כותב בעל הטורים ששתי פעמים בלבד מוזכרת המילה "קשורה" בכל התנ"ך.
    פעם אחת כפי שהזכרנו ופעם נוספת בספר משלי, "אולת קשורה בלב נער" ולא בכדי.

    יהודה טוען ליוסף שגם אם נכון הדבר ובנימין פשע וחטא בגניבת הגביע,הרי הדרך היחידה לחנכו ולגרום לו לחזור למוטב זה דוקא אם יחזור אל אביו.
    כי הדרך להסיר את האיולת הקשורה בלב הנער,היא רק באמצעות "ונפשו קשורה בנפשו"
    ואם הנער קשור אל אביו,רק הוא יוכל להסיר ממנו את אותה איולת.

    הקשר אל האבא הוא זה שמסיר את האיולת הקשורה..

    סיפרו על אותו אבא שלקח את בנו הקטן לפינת החי.
    כשהגיעו לאגם הקטן בו שטו הברווזים,פנה הילד אל אביו ושאל,
    מסביב השטח שבו נמצאים הברוזים ישנה גדר כדי שהברוזים לא יוכלו לצאת ולברוח
    אבל…הרי לברוזים יש כנפים,הם יכולים לפרוש כנפים ולעוף מעל הגדר ??

    האבא חשב רגע וענה,
    הגדר לא נועדה כדי שהברוז לא יברח,הגדר נועדה כדי שהחתול לא יכנס ויטרוף את הברוז.
    כדי שהברוז לא יברח דואגים שיהיה לו נעים במקום שבו הוא נמצא,נותנים לו מים ואוכל…
    הוא לא מחפש לעוף ולברוח
    וגם אם יחליט יום אחד לבדוק מה יש בחוץ,
    הוא תמיד יזכור כמה טוב ונעים היה בבית,
    בסוף הוא יחזור.

    נו..אבל איך זה קשור לפרשה שלנו ?
    אז תכף.תראו שהדברים הנפלאים של בעל הטורים ישבו לי קושיא שנתקשיתי בה בפרשת השבוע.

    התורה מספרת שבני גד ובני ראובן ניגשים אל משה ומבקשים להישאר ולקבל נחלה בעבר הירדן ולא לעבור את הירדן.
    משה רבינו לאחר דין ודברים מסכים לתת להם נחלה בעבר הירדן,אם הם יצאו חלוצים למלחמה על כיבוש הארץ לפני אחיהם.
    ואכן בסוף העניין אומרת התורה,
    " ויתן להם משה לבני גד ולבני ראובן ולחצי שבט מנשה בן יוסף את ממלכת סיחון מלך האמורי..".

    מהיכן הגיע פתאום חצי שבט המנשה ??
    בדין ודברים שהוזכר באריכות קודם לכן בפרשה,
    הוזכרו רק בני גד ובני ראובן,
    מהיכן הגיען פתאום שבט מנשה ??
    ואם כבר הגיעו אז מדוע רק חצי ?
    מדוע רק חצי שבט המנשה ולא כולו? .

    הנצי"ב מוולוזין ,על השאלה מהיכן הגיעו לפתע שבט מנשה ,עונה תשובה מפתיעה,
    "שבשביל שראה משה רבנו שבעבר הירדן כח התורה מועט על כן השתדל להשתיל בקרבם גדולי תורה שיאירו מחשכי הארץ..".
    לדברין חשש משה מהמצאם של בני גד ובני ראובן בעבר הירדן ,מחמת ריחוקם מאחיהם שיושבים בארץ ישראל
    כיצד ישמרו על יהדותם?
    לכך ביקש משה מחצי שבט המנשה להתיישב יחד איתם בעבר הירדן כדי שיחזקו אותם בתורה.

    טוב..אז אז שאלה אחת כבר ענינו,אבל עדיין מדוע רק חצי שבט המנשה,מדוע לא כולו ??

    כאן אני חושב נכנסים דברי "בעל הטורים".

    משה רבינו שחושש לבני גד ולבני ראובן ,מבקש משבט המנשה להתגורר איתם יחד.
    שבט מנשה ישמור על בני גד ובני ראובן.

    אבל עדיין.. מי ישמור על שבט המנשה ??
    מי ערב לכך ששבט המנשה בעצמו לא יתרחק מקיום התורה והמצוות בעקבות ריחוקם מבני ישראל שיושבים בארץ ישראל ??

    לכך מושיב משה בעבר הירדן בדוקא רק חצי משבט המנשה.
    החצי השני נשאר בארץ ישראל.
    משה רבינו חוצה בכונה את שבט מנשה.

    משה רבינו רוצה ליצור מצב שבו הלבבות ישארו קשורים.
    חצי משבט המנשה שישבו בעבר הירדן לא יוכלו להתנתק מיושבי ארץ ישראל.
    הם בהכרח ישארו קשורים בליבם לאלו מבני משפחתם שיושבים בארץ ישראל.

    אם יש חשש שהאיולת תיקשר…אז הפתרון הוא
    שנפשו תהיה קשורה בנפשו.

    השבוע התקשר אלי אבא של נער שלומד ביש"ק בשיעור ג וביקש שאפגש עם הבן שלו.
    כבר תקופה ארוכה שהילד משוטט במחוזות רחוקים…,עדיין שומר על חזות של בן ישיבה אבל כבר הלך רחוק
    בישיבה לא הוציאו אותו רשמית…,אין כ"כ צורך,
    הוא בקושי מגיע.

    בסיום דבריו הוא ביקש להוסיף עוד פרט.

    אני,כך הוא אמר יודע שהבן שלי כבר מזמן לא מתפלל ולא מניח תפילין.
    הוא אפילו לא טורח להסתיר את זה.
    רק משהו אחד לא מובן לי.
    מדוע כל יום רביעי הוא לוקח את התפילין ומגיע לישיבה לתפילת שחרית ?
    מה הוא מצא דוקא ביום רביעי ??

    האמת..גם אותי זה סיקרן
    כשדברתי עם אותו נער,הוא ענה לי בפשטות.

    ביום רביעי,הרב שלי שלימד אותי בשיעור א' מגיע להתפלל תפילת שחרית בישיבה.
    "את הרב הזה אני אוהב,אני יודע שהוא באמת אוהב אותי,
    הוא תמיד שואל בשלומי ומתעניין,
    גם כשלמדתי אצלו ולא הייתי טלית שכולה תכלת,תמיד הרגשתי שהוא אוהב אותי…"

    "אני לא יודע להסביר את זה…אבל ביום שהוא נמצא בתפילה,קל לי להגיע….".

    כש"אולת בלב נער ", הפתרון הוא "ונפשו קשורה בנפשו'.

    אז… ,תשמרו על קשר..

    ===

    להערות והארות אשמח גם במייל
    [email protected]



    0 תגובות